×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא קמא מ״ח:גמרא
;?!
אָ
אשְׁנֵיהֶם בִּרְשׁוּת אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הִזִּיקוּ זֶה אֶת זֶה חַיָּיבִין הוּזְּקוּ זֶה בָּזֶה פְּטוּרִין טַעְמָא דִּשְׁנֵיהֶם בִּרְשׁוּת אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אֲבָל אֶחָד בִּרְשׁוּת וְאֶחָד שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת דְּבִרְשׁוּת פָּטוּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת חַיָּיב.: נָפַל לְבוֹר וְהִבְאִישׁ מֵימָיו חַיָּיב.: אָמַר רָבָא בלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהִבְאִישׁ בִּשְׁעַת נְפִילָה אֲבָל לְאַחַר נְפִילָה פָּטוּר מ״טמַאי טַעְמָא הָוֵי שׁוֹר בּוֹר וּמַיִם כֵּלִים וְלֹא מָצִינוּ בּוֹר שֶׁחִיֵּיב בּוֹ אֶת הַכֵּלִים. הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כֹּל תַּקָּלָה בּוֹר הוּא אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר עַד דְּמַפְקַר לֵיהּ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהִבְאִישׁ מִגּוּפוֹ אֲבָל הִבְאִישׁ מֵרֵיחוֹ פָּטוּר מַאי טַעְמָא גְּרָמָא בְּעָלְמָא הוּא וּגְרָמָא בְּעָלְמָא לָא מִיחַיַּיב.: הָיָה אָבִיו אוֹ בְּנוֹ לְתוֹכוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר.: וְאַמַּאי הָא תָּם הוּא אָמַר רַב גבְּמוּעָד לִיפּוֹל עַל בְּנֵי אָדָם בְּבוֹרוֹת עָסְקִינַן. א״האִי הָכִי בַּר קְטָלָא הוּא אָמַר רַב יוֹסֵף דדַּחֲזָא יְרוֹקָא וּנְפַל. שְׁמוּאֵל אָמַר הָא מַנִּי ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא דְּאָמַר תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי כּוֹפֶר. עוּלָּא אָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא דְּאָמַר כר׳כְּרַבִּי טַרְפוֹן דְּאָמַר קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם ה״נהָכִי נָמֵי כּוֹפֶר שָׁלֵם מְשַׁלֵּם. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא הַיְינוּ דְּקָתָנֵי הָיָה אָבִיו אוֹ בְּנוֹ לְתוֹכוֹ אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל מַאי אִירְיָא אָבִיו אוֹ בְּנוֹ אֲפִילּוּ אַחֵר נָמֵי. אוֹרְחֵיהּ דְּמִילְּתָא קָתָנֵי.: וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת בַּעַל חָצֵר חַיָּיב [כּוּ׳].: אִיתְּמַר רַב אָמַר הִלְכְתָא כת״קכְּתַנָּא קַמָּא וּשְׁמוּאֵל אָמַר הִלְכְתָא כְּרַבִּי. תָּנוּ רַבָּנַן כְּנוֹס שׁוֹרְךָ וְשׇׁמְרוֹ הִזִּיק חַיָּיב הוּזַּק פָּטוּר כְּנוֹס שׁוֹרְךָ וַאֲנִי אֶשְׁמְרֶנּוּ הוּזַּק חַיָּיב הִזִּיק פָּטוּר. הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ כְּנוֹס שׁוֹרְךָ וְשׇׁמְרוֹ הִזִּיק חַיָּיב הוּזַּק פָּטוּר. טַעְמָא דא״לדַּאֲמַר לֵיהּ שׇׁמְרוֹ דְּחַיָּיב בַּעַל הַשּׁוֹר וּפָטוּר בַּעַל חָצֵר הָא סְתָמָא חַיָּיב בַּעַל חָצֵר וּפָטוּר בַּעַל הַשּׁוֹר דְּבִסְתָמָא מְקַבֵּל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא. אֵימָא סֵיפָא כְּנוֹס שׁוֹרְךָ וַאֲנִי אֶשְׁמְרֶנּוּ הוּזַּק חַיָּיב הִזִּיק פָּטוּר. טַעְמָא דַּאֲמַר לֵיהּ וַאֲנִי אֶשְׁמְרֶנּוּ הוּא דִּמְחַיֵּיב בַּעַל הֶחָצֵר וּפָטוּר בַּעַל הַשּׁוֹר הָא סְתָמָא חַיָּיב בַּעַל הַשּׁוֹר וּפָטוּר בַּעַל חָצֵר דְּבִסְתָמָא לָא מְקַבֵּל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא. אֲתָאן לְרַבִּי דְּאָמַר עַד שֶׁיְּקַבֵּל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁמוֹר רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי. א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תַּבְרָא מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ רָבָא אָמַר כּוּלַּהּ רַבָּנַן הִיא אַיְּידֵי דְּנָסֵיב רֵישָׁא שׇׁמְרוֹ תְּנָא סֵיפָא וַאֲנִי אֶשְׁמְרֶנּוּ. רַב פָּפָּא אָמַר כּוּלַּהּ רַבִּי הִיא וְסָבַר לַהּ כר׳כְּרַבִּי טַרְפוֹן דְּאָמַר קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם. הִלְכָּךְ אֲמַר לֵיהּ שׇׁמְרוֹ לָא מַקְנֵי לֵיהּ מָקוֹם בֶּחָצֵר וְהָוְיָא לַיהּ קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק וְקֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. לָא אֲמַר לֵיהּ שׇׁמְרוֹ אַקְנוֹיֵי אַקְנִי לֵיהּ מָקוֹם בֶּחָצֵר וְהָוְיָא לֵיהּ חֲצַר הַשּׁוּתָּפִין וְקֶרֶן בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק.: מתני׳מַתְנִיתִין: השׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ פָּטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת ווְאָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת. כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת זשָׁמִין את הָאִשָּׁה כַּמָּה הִיא יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָלָדָה וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּלָדָה אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
היזיקו זה1 את זה חייבין הוזקו זה בזה פטורין – פירש המורה: היזיקו בידים זה את זה ואפילו שלא במתכוין חייבין בנזקיו לא שני לן בין במתכוין לשאינו מתכוין. והא דתנן בהמניח שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים והיזיקו זה את זה פטורין ההוא היזיקו הוזקו ולא דק בלישניה. ואינו נראה לי דהא תנן התם זה בא בחביתו וזה בא בקורתו ונשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך ואף על פי שבעל הקורה הכה בקורתו בחבית שלא בכונה פטור כיון דלא נתכון להזיק ואף על גב דאמרינן אדם מועד לעולם הני מילי בדלא פשע ניזק אנפשיה אבל היכא דפשע ניזק אנפשיה אף על גב דאזקיה בידים כיון דשלא בכונה אזקיה פטור כדפרישית במהדורא קמאי. והכא אית סיפרי דכתיב בהו פטורין ואתי האי כי מתני׳ דהתם. ואפילו אם תימצי לומר דחייבין גרסינן כרוב הספרים לא קשיא מידי דהתם במתני׳ מיירי כשבאין זה כנגד זה דומיא דזה בא בחביתו וזה בא בקורתו נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור שבאין זה לקראת זה ואף על פי שבעל הקורה הכה בחבית שלא בכונה פטור משום דניזק פשע אנפשיה דאיבעי ליה לעיוני אבל הכא מיירי כגון שלא היו באים זה לקראת זה דלא הוה ליה לניזק לאיזדהורי הילכך בין שניהן ברשות בין שניהן שלא ברשות אם הזיקו זה את זה בידים אפילו שלא בכונה חייבין משום דאדם מועד לעולם אבל אם הוזקו זה בזה פטורין כיון שלא הזיק בידים ושניהן ברשות או שלא ברשות פטורין אבל אם האחד ברשות והאחד שלא ברשות דברשות פטור בין היזיק בידים והוא שעשה שלא בכונה דלא ידע ביה ובין אם הוזק בו, ושלא ברשות חייב בין היזיק בידים ובין הוזק בו ולא קשיא ולא מידי. לא שנו אלא שהבאיש מגופו אבל הבאיש מריחו פטור מאי טעמא גרמא בעלמא הוא – פירוש: גופו הוא כגון שהיה השור מזוהם בליכלוך ובזיעה ובשהייתו שם קלטו המים סרחון ממנו ונבאשו וריחו הוא שמת השור שם ומריח הנבלה נבאשו ואותו סרחון שעל גופו כיון שהיה על השור בשעת נפילה והשור הוא ממונו חייב כאילו הזיק בידים אבל סרחון הנבלה שלא היה שם בשעת נפילה ולאחר מכן בא אעפ״י שמחמתו נבאשו שלא העלה נבלתו משם גרמא קרי ליה. ואמאי והאי תם הוא – נראה לי דבנזקין דידיה אף על גב דהוה תם משלם נזק שלם ואפילו לרבנן דאמרי משונה בחצר הניזק משלם חצי נזק דהני מילי כשנכנסה הבהמה מאיליה אבל הכא שהוא הכניסה שלא ברשות כל נזקין דעבדה בהמתו כאילו איהו עבדינהו דמי כיון שהכניס המזיק בחצרו של ניזק שלא ברשותו דהיכא חס רחמנא עילויה דתם לשלומי חצי נזק הני מילי כשפשע בשמירתו ומשום דאכתי לא אייעד תוריה אבל הכא דהכניסו שלא ברשות אפילו בתם משלם נזק שלם ומשום הכי תני חייב סתם ולא תני חצי נזק. תדע דהכי הוא דהא אמרן לעיל הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות וחפר בה בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בניזקי בעל חצר. ואם נפלה בהמתו של בעל חצר שם קודם שיראה אותם דלא הוה ליה למימלינהו כתבית לעיל דבעל השור חייב. ובעל כרחין נזק שלם הוא שאין חצי נזק בבור ואי אמרת דבמשונה לא משלם אלא חצי נזק והא הנהו בורות דחפר משונה היא ואי לא משלם עליהו אלא חצי נזק איכא למימר השתא במעשה שעשה שורו בידים אינו משלם אלא חצי נזק בבור שעשה שורו ישלם נזק שלם בתימה. אלא ודאי גם על ניזקי החצר נזק שלם משלם משום דהכניסו שלא ברשות, וגם כשנגח שורו של בעל הבית וכשנפל לבור והבאיש את מימיו נזק שלם משלם דכיון שהכניסו שלא ברשות כל נזקין שעושה שם כאילו הוא עשאן דמי. אבל מיהו לגבי כפר אין לומר כן שאם מפני מעשיו תרצה לחייבו כפר, והא אין כפר במעשה האדם אלא במעשה הבהמה ובמעשה הבהמה מועד בענן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בכ״י ירושלים 131. בכ״י ששון 557 חסר: ״זה״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144