גמרא
פירוש
אשְׁנֵיהֶם בִּרְשׁוּת אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הִזִּיקוּ זֶה אֶת זֶה חַיָּיבִין הוּזְּקוּ זֶה בָּזֶה פְּטוּרִין טַעְמָא דִּשְׁנֵיהֶם בִּרְשׁוּת אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אֲבָל אֶחָד בִּרְשׁוּת וְאֶחָד שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת דְּבִרְשׁוּת פָּטוּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת חַיָּיב.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
היזיקו זה1 את זה חייבין הוזקו זה בזה פטורין – פירש המורה: היזיקו בידים זה את זה ואפילו שלא במתכוין חייבין בנזקיו לא שני לן בין במתכוין לשאינו מתכוין. והא דתנן בהמניח שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים והיזיקו זה את זה פטורין ההוא היזיקו הוזקו ולא דק בלישניה. ואינו נראה לי דהא תנן התם זה בא בחביתו וזה בא בקורתו ונשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך ואף על פי שבעל הקורה הכה בקורתו בחבית שלא בכונה פטור כיון דלא נתכון להזיק ואף על גב דאמרינן אדם מועד לעולם הני מילי בדלא פשע ניזק אנפשיה אבל היכא דפשע ניזק אנפשיה אף על גב דאזקיה בידים כיון דשלא בכונה אזקיה פטור כדפרישית במהדורא קמאי. והכא אית סיפרי דכתיב בהו פטורין ואתי האי כי מתני׳ דהתם. ואפילו אם תימצי לומר דחייבין גרסינן כרוב הספרים לא קשיא מידי דהתם במתני׳ מיירי כשבאין זה כנגד זה דומיא דזה בא בחביתו וזה בא בקורתו נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור שבאין זה לקראת זה ואף על פי שבעל הקורה הכה בחבית שלא בכונה פטור משום דניזק פשע אנפשיה דאיבעי ליה לעיוני אבל הכא מיירי כגון שלא היו באים זה לקראת זה דלא הוה ליה לניזק לאיזדהורי הילכך בין שניהן ברשות בין שניהן שלא ברשות אם הזיקו זה את זה בידים אפילו שלא בכונה חייבין משום דאדם מועד לעולם אבל אם הוזקו זה בזה פטורין כיון שלא הזיק בידים ושניהן ברשות או שלא ברשות פטורין אבל אם האחד ברשות והאחד שלא ברשות דברשות פטור בין היזיק בידים והוא שעשה שלא בכונה דלא ידע ביה ובין אם הוזק בו, ושלא ברשות חייב בין היזיק בידים ובין הוזק בו ולא קשיא ולא מידי.
לא שנו אלא שהבאיש מגופו אבל הבאיש מריחו פטור מאי טעמא גרמא בעלמא הוא – פירוש: גופו הוא כגון שהיה השור מזוהם בליכלוך ובזיעה ובשהייתו שם קלטו המים סרחון ממנו ונבאשו וריחו הוא שמת השור שם ומריח הנבלה נבאשו ואותו סרחון שעל גופו כיון שהיה על השור בשעת נפילה והשור הוא ממונו חייב כאילו הזיק בידים אבל סרחון הנבלה שלא היה שם בשעת נפילה ולאחר מכן בא אעפ״י שמחמתו נבאשו שלא העלה נבלתו משם גרמא קרי ליה.
ואמאי והאי תם הוא – נראה לי דבנזקין דידיה אף על גב דהוה תם משלם נזק שלם ואפילו לרבנן דאמרי משונה בחצר הניזק משלם חצי נזק דהני מילי כשנכנסה הבהמה מאיליה אבל הכא שהוא הכניסה שלא ברשות כל נזקין דעבדה בהמתו כאילו איהו עבדינהו דמי כיון שהכניס המזיק בחצרו של ניזק שלא ברשותו דהיכא חס רחמנא עילויה דתם לשלומי חצי נזק הני מילי כשפשע בשמירתו ומשום דאכתי לא אייעד תוריה אבל הכא דהכניסו שלא ברשות אפילו בתם משלם נזק שלם ומשום הכי תני חייב סתם ולא תני חצי נזק. תדע דהכי הוא דהא אמרן לעיל הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות וחפר בה בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בניזקי בעל חצר. ואם נפלה בהמתו של בעל חצר שם קודם שיראה אותם דלא הוה ליה למימלינהו כתבית לעיל דבעל השור חייב. ובעל כרחין נזק שלם הוא שאין חצי נזק בבור ואי אמרת דבמשונה לא משלם אלא חצי נזק והא הנהו בורות דחפר משונה היא ואי לא משלם עליהו אלא חצי נזק איכא למימר השתא במעשה שעשה שורו בידים אינו משלם אלא חצי נזק בבור שעשה שורו ישלם נזק שלם בתימה. אלא ודאי גם על ניזקי החצר נזק שלם משלם משום דהכניסו שלא ברשות, וגם כשנגח שורו של בעל הבית וכשנפל לבור והבאיש את מימיו נזק שלם משלם דכיון שהכניסו שלא ברשות כל נזקין שעושה שם כאילו הוא עשאן דמי. אבל מיהו לגבי כפר אין לומר כן שאם מפני מעשיו תרצה לחייבו כפר, והא אין כפר במעשה האדם אלא במעשה הבהמה ובמעשה הבהמה מועד בענן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בכ״י ירושלים 131. בכ״י ששון 557 חסר: ״זה״.
הערות
Gemara
Peirush